<h1>סידור רבינו עמרם גאון — סדר תפילה</h1>
<h2>דף יח.</h2>
מכאן ואילך אסור לספר בשבחו של הקב"ה דאמר ר' אלעזר מאי דכתיב מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהלתו, למי נאה למלל גבורות ה' למי שמשמיע כל תהלתו. אבל בתר דמסיים צלותיה אי בעי למימר וידוי אי נמי מידי בעו, רשות בידיה. והכי תקינו למימר בתר צלותיה...
<h2>דף כג:</h2>
והכי שדר רב נטרונאי ריש מתיבתא דמתא מחסיא. כך מנהג של שתי ישיבות לומר בקדושת כתר אז בקול רעש גדול, וממקומך מלכנו וכו'. ובמוסף של שבת ושל יום טוב ושל יום הכפורים ובנעילה אנן אומרין פעמים וכו', ולהיות לכם לאלהים. אבל בראשי חדשים ובחולו של מועד אין אנו אומרין. ואלו שיש ביניכם שנראין כמדקדקין וגורעין ומוסיפין, לא יפה הם עושים, שמשנין ממנהג שתי ישיבות. ומנהג שלנו אין משנין ממה שאמרו חז"ל בתלמוד בין בשבתות בין בימים טובים. ואי מיקלעינן למקום ואמר חזן מאי דלא דמי, מסלקינן ליה. ורב שר שלום ריש מתיבתא דמתא מחסיא שדר הכי. לומר בתפלה של שחרית בשבתות ובימים טובים וביום הכפורים "פעמים", אין מנהג בישיבה ובבל כולה, אלא בתפלת מוסף בלבד, וביום הכפורים אף בנעילה. מפני שכשנגזרה גזרה על שונאיהן של ישראל שלא לקרות ק"ש כל עקר, היה אומר אותה ש"ץ בהבלעה בעמידה בכל תפלה דשחרית, בין בחול בין בשבת. כיון שבטלה הגזרה והיו פורסין את שמע כתקנה ומתפללין, בקשו לסלקה כל עיקר שהרי חזרה ק"ש למקומה, אלא אמרו חז"ל שבאותו דור נקבע אותו במוסף שאין בה ק"ש. ולמה קבעוה במוסף, כדי שיתפרסם הנס לדורות. לפיכך במוספין הוא דאומרה, בתפלת שחר אין אומרו שהרי קרו ק"ש כתקנה.
